בעיני המתבוננת - מה הופך לידה לחוויה טראומטית? ומה המשמעות של עיבוד לידה?

הלידה, ארוע כל כך משמעותי ועוצמתי. נצרב בגוף ובנפש. את אמא.

יש לך תינוק והוא מתוק להפליא.

אבל, את מרגישה שסיפור הלידה לא סגור בשבילך.

הכל קרה כל כך מהר, לא הבנת מה קורה וכבר התינוקת או התינוק היו בחוץ

או שכל כך רצית לידה טבעית וזה נגמר בניתוח קיסרי דחוף

או שהלידה לא התחילה כמו שחלמת והיה צורך בזירוז

או לא התקדמה כמו שסיפרו לך וזה כאב מאוד והתארך

והיית צריכה לקבל החלטות חדשות...

אולי הרגשת שלא רואים אותך? ולא מתייחסים מספיק למה שחשוב לך?

הרבה שאלות נשארו באויר,

עם תחושות של אכזבה, אשמה, תסכול ועצב.

סיפור הלידה ממשיך להעסיק ולהטריד אותך.

על התחושות הללו ועל מה אפשר לעשות אני רוצה לספר לך במאמר הזה.

איך להתמודד עם התחושות הלא נעימות אחרי הלידה?

איך היתה לך הלידה? איך הרגשת בלידה? עם איזו תחושה את יוצאת מהלידה? אלו הן שאלות שנשאלות נשים לאחר הלידה. השאלה חשובה אך במיוחד חשובה התשובה! היא תעזור לנו להבין איך נצרבה החוויה הזו בזיכרונה ובגופה של האשה.

חלק מהנשים חוות את הלידה כחוויה חיובית ומעצימה ואפילו אם היו קשיים, בסופו של דבר החוויה הכללית היא חיובית ושביעות הרצון גבוהה. בחלק מהמקרים התשובה יכולה להיות "היה לי קשה", "היתה לי לידה קשה" או "לידה טראומטית" ואז המשמעות יכולה להיות אחרת לגמרי החל ממצב רוח ירוד וקושי להתאושש ולהחלים פיזית ורגשית לאחר הלידה, פלשבקים, הערכה עצמית נמוכה, קושי בקשר עם התינוק, קשיים בהנקה, בעיות במיניות ועד לפחד מהלידה הבאה, עד כדי המנעות מהריון או רצון ללדת בלידה קיסרית.

מתי ארוע נחשב כטראומטי?

ארוע טראומטי הוא מצב בו אדם חש שיש סכנה או איום לחייו, שלו עצמו, או של מישהו קרוב אליו. טראומה מאופיינת באלמנט ההפתעה, תחושת חוסר אונים ופחד גדול ותפיסת הארוע כטראומטי היא סובייקטיבית לחלוטין. 20-30% מהאנשים שנחשפו לארוע טראומטי יפתחו תסמונת פוסט -טראומטית (PTSD) ויסבלו מתסמינים כמו: חוויה מחדש של הארוע (פלשבקים, סיוטים), המנעות, עוררות יתר, הפרעות בחשיבה ובמצב הרוח, ונמשכים לפחות חודש.

מה הקשר בין טראומה ללידה?

במשך שנים רבות, יתכן בגלל ההתייחסות החברתית ללידה כתהליך משמח וחיובי, התקשו אנשי מקצוע להכיר בכך שלאחר הלידה אשה יכולה לפתח (PTSD) ולסבול מתסמינים פוסט טראומטיים. כיום, קיימת ההכרה שחלק מהנשים יחוו את הלידה כארוע קשה ומלחיץ וכ- 3-4% אף יפתחו PTSD שמתבטא בהקשר של לידה בתסמינים כמו: פלשבקים מהלידה, המנעות (לא לדבר על הלידה, להמנע מהלכנס להריון, מללדת רגיל) אי שקט, עצבנות ותגובות פיזיולוגיות מוגברות בתגובה לרמזים או מחשבה על הלידה (דופק מואץ, רעד, הזעה וכד'). התסמינים יכולים להופיע מייד לאחר הארוע אך גם מאוחר יותר. ניתן לראות רמות שונות של התגובה לסטרס של הלידה וברוב המקרים תהיה חזרה לאיזון עם הזמן. מצב של PTSD מוגדר כאשר לפחות חלק מהתסמינים נמשכים חודש ויותר. אצל חלק מהנשים התסמינים יופיעו מייד לאחר הלידה ואצל אחרות רק אחר תקופת זמן ארוכה של תפקוד והסתגלות תקינים.

החלום ושברו. הפער בין הציפיות למציאות ומה הקשר לטראומה בלידה?

מהי טראומה בלידה?

לידה היא ארוע עוצמתי בו האשה נמצאת במצב רגיש ופגיע מבחינה פיזית ונפשית ולכן היא רגישה יותר לחוות את הארוע המיוחד הזה כטראומטי. טראומה בלידה היא כל מצב בו האשה חשה שיש סכנה או איום על חייה או על חיי העובר.

תפיסת הלידה כארוע טראומטי היא תמיד סובייקטיבית ו"בעיני המתבוננת". פעמים רבות היא קשורה לפער בין הציפיות לבין המציאות בפועל או לכך שאשה מרגישה שלא ראו אותה בלידה, או שעולים רגשות כעס, אשמה או אכזבה מעצמה על משהו שעשתה או לא עשתה. אלו תחושות שברוב המקרים, בזרם החיים "נדחקות" הצידה - כי "מה זה רלוונטי, זה היה ונגמר...והעיקר את בריאה והתינוק בריא". אני רוצה לומר לך שזה לא בדיוק ככה. הסיפורים האלה לא נעלמים לשום מקום ויכולים להתעורר כשאת מתכננת את ההריון הבא או כשאת כבר ממש מתקרבת ללידה הבאה והגוף וגם הנפש נזכרים בחוויית הלידה הקודמת. הזכרונות האלה הם טריגרים להתפתחות תחושות של לחץ, פחד וחרדה שגורמים לתחושת מצוקה גדולה.

עוד על השפעות הטראומה בלידה לקריאה כאן.

מהן דרכי הטיפול?

הטיפול הראשוני לאחר טראומה מכוון למנוע התפתחות PTSD. לכן, בשלב המיידי נתמקד בעזרה ראשונה נפשית שכוללת תמיכה רגשית וחברתית וחיזוק המשאבים הקיימים. בנוסף, שיחה שתסייע לארגן את החוויה הטראומטית תוך התייחסות לסדר הכרונולוגי של הארועים, השלמת פרטי מידע, הבנת הצרכים המידיים ומתן מענה בהתאם.

שתי שיטות טיפול הוכחו כיעילות לטיפול לאחר שהתפתחה פוסט טראומה. האחת היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לעיבוד החוויה באמצעות חשיפה בשחזור הסיפור הטראומטי והבניה קוגניטיבית חדשה. השיטה השניה היא טיפול באמצעות תנועות עיניים לעיבוד מחדש והקהיה שיטתית (EMDR). שיטות אלו נמצאו כמסייעות להפחית את הזיכרון המחודש של האירוע הטראומטי בקרב נפגעים.

לגבי טיפולים פסיכולוגים אחרים לא נמצאו הוכחות חד משמעיות אך ההנחה הרווחת כיום היא שכל טיפול רגשי יכול לסייע וככל שיתחיל קרוב לחשיפה לארוע, כך ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות PTSD בהמשך. בכל מקרה, הטיפול אינו קסם. לפעמים הדברים אצורים הרבה מאד זמן והם מאד כואבים.

הנגיעה בהם במקום בטוח עם הרבה הקשבה וחמלה, מאפשרת שחרור והקלה יחד עם תובנות חדשות על עצמך ועל סיפור הלידה. מה שברור הוא, שנשים שקיבלו סיוע לאחר הלידה דיווחו על שיפור בהרגשתן ועוצמת התסמינים היתה נמוכה יותר ופעמים רבות חוויית הלידה הבאה היתה חיובית יותר.

סיפור הלידה של נינה (שם בדוי)

נינה בת 33 ילדה לפני כשנתיים וחצי את בנה הראשון. מספר שבועות לאחר הלידה הרגישה שמבחינה פיזית היא מתאוששת אבל מבחינה נפשית ורגשית היתה עסוקה מאוד בקשיי ההנקה ובקשר עם התינוק ואף פנתה לטיפול פסיכולוגי שסייע לה מאוד באותה תקופה אך התמקד באמהות. במשך הזמן, כשהרגישה שהיא מוכנה יותר, נכנסה להריון אך ככל שההריון התקדם היא שמה לב שהיא עסוקה במחשבות על הלידה הקודמת. היא היתה מוטרדת מהדברים שהתרחשו בלידה, המים שירדו ונדרש זירוז שלקח המון זמן, הכאב המתמשך עד שקיבלה אפידורל, התקשורת עם הצוות המטפל, המילים שנאמרו ויותר מכך המילים שלא נאמרו, בעלה שהיה לידה אך לפעמים הוא בעצמו היה חסר אונים מעוצמת האירועים.

ככל שההריון התקדם, נינה חשה פחד מהלידה המתקרבת וכל פעם שחשבה על הלידה שהיתה, הרגישה תסכול, אכזבה ואשמה עצמית.

כשפנתה לטיפול, התברר שהפחד נובע בעצם מהלידה הקודמת וש"סיפור הלידה הקודמת לא סגור" כך שראשית היה צורך לעבד את חוויית הלידה הקודמת ומכאן להתקדם להכנה ללידה הקרובה.

מה עושים בעיבוד לידה?

בתהליך עיבוד לידה נעשה עיבוד רגשי לחוויה שעברת במטרה להבין מה קרה, מה הרגשת? ומה גרם לך להרגיש כמו שהרגשת? ומה גרם לך להגיב או להתנהג כפי שחווית במהלך הלידה?

עקרון מנחה לאורך כל הדרך הוא הקשבה מלאה, מתן לגיטימציה לסיפור והכרה בכל התחושות והרגשות שעולים. לפעמים התחושה היא של בדידות מאוד גדולה כי קשה מאוד לשתף את התחושות הקשות של האשמה ואולי בושה ויש חוסר הבנה של הסביבה לתחושת המצוקה סביב הלידה.

השלב הראשון היה ללמד את נינה, טכניקות להרגעה כמו דמיון מודרך נשימה והרפיה שמסייעות לתחושת הבטחון והמסוגלות בתוך הטיפול.

בשלב בשלב הבא התחילה נינה לספר את סיפור הלידה ולשחזר אותו - ממש את סדר הדברים מנקודת מבטה. לנשים שעברו לידה טראומטית בדרך כלל יש "שברי סיפור" וחסר להן מידע. בתהליך העיבוד איתתרנו את המקומות שבהם היה חוסר והשלמנו את המקטעים חסרים ושיחזרנו סיפור שלם וברור יותר.

לאחר מכן זיהינו את המקומות בלידה בהן נינה הרגישה שהדברים עבדו בשבילה ואת החוזקות שלה וגם את המקומות שהיו קשים עבורה, בהם הדברים לא עבדו כפי שציפתה ועוררו מצוקה. עפ"י עקרונות ה- CBT בכל נקודה כזו, זיהתה נינה את המחשבות, הרגשות והתחושות הגופניות שחוותה במהלך הלידה. היא תארה מה היה קשה וכואב ולמה היא היתה זקוקה? אלו הם חומרי הגלם איתם אפשר לעבוד: להבין מה היה לך קשה, להבין את הסיטואציה בה היית ומה יכול היה לעזור לך ולהקל את הקושי, לקבל כלים להתמודדות וללמוד להפריד בין החוויה הקודמת לזו שתהיה. המטרה היא לבנות גשר בין מה שקרה בלידה לבין איך שאת רוצה להיות שם, בלידה שלך, מתוך הבנה והכרה מה את צריכה כדי לעבור את הלידה אחרת.

למי מתאים לעשות עיבוד לידה?

גם לידה ללא סיבוכים יכולה להחוות כחוויה קשה ומלחיצה, אך הסיכון ל- PTSD עולה כאשר האשה חוותה את הלידה כטראומטית או שלילית ולכן תמיד חשוב לשמוע את התחושות והמחשבות של האשה על הלידה. השילוב של חווית לידה טראומטית או שלילית יחד עם גורמי סיכון כמו: פחד מלידה, התערבויות רפואיות הכוללות ניתוח קיסרי דחוף, לידת ואקום או מלקחיים, מצבים של הריון בסיכון (לידה מוקדמת, אובדן הריון) וכן קשיים נפשיים בעבר, מעלים את הסיכון להתפתחות תסמיני PTSD.

מהם הגורמים שמשפיעים על תפיסת חווית הלידה?

הנושא המשמעותי ביותר שנים מתייחסות אליו בערכת חווית הלידה הוא האינטראקציה עם המטפלים: מידת התמיכה מהמטפלים, איכות הקשר איתם ומעורבות בקבלת החלטות. נושא נוסף הוא מידת הפער בין הציפיות לבין מה שקרה בפועל. הנושאים הללו משפיעים על האופן בו נתפסה הלידה ומכאן על התגובה הרגשית כלפיה. ככל שנבין מהם הגורמים המשפיעים על תגובת האשה ללידה, כך גדלה האפשרות למניעת או הפחתת המצוקות והקשיים:

💜לפני לידה, ניתן לסייע באמצעות הכנה ללידה באופן ריאליסטי. לתת מידע, ללמד את הגורמים שמשפיעים על התקדמות הלידה, להכיר דרכים להתמודד עם הכאב והמתח, לדבר על האפשרויות השונות בתהליך הלידה וכיצד אשה יכולה להיות שותפה פעילה בקבלת ההחלטות וכן לגבי הצורך בהתערבויות מילדותיות. לא פחות חשובה גם ההכנה המנטלית והרגשית ללידה, ההבנה ש"כל תכנית היא בסיס לשינויים" והחשיבות של גמישות מחשבתית להתמודדות יעילה עם המעברים בין המצבים המשתנים.

💜לאחר הלידה, ניתן להעריך את חומרת תגובת הסטרס בעקבות הלידה ולהציע התערבות מקצועית במטרה לספק תמיכה והקלה בתחושות כך שהאשה תוכל למלא את מכלול תפקידיה בצורה רגועה ומעצימה יותר.

טיפ ממני

אם את מרגישה שסיפור הלידה שלך לא סגור ואת ממשיכה להיות עסוקה ב"למה קרה מה שקרה..." אז ראשית אני רוצה לומר לך שבאותו זמן נתון, עשית את הכי טוב שאת יכולה וקבלת את ההחלטות שהיו נכונות לאותו רגע. ודבר שני, אל תישארי לבד עם התחושות הלא נעימות מהלידה. שתפי את הסובבים אותך ואם את מרגישה שזה לא מספק, התייעצי עם נשות או אנשי מקצוע. אפשר לעזור ולהקל.

הדברים מדברים אלייך?

גם לך היה קשה אחרי הלידה?

?רוצה שנדבר

לקריאה נוספת על עיבוד לידה כאן.

לצפייה בסרטון לייב שערכתי עם עדי שירי בנושא עיבוד חווית לידה (כחצי שעה)

דיתה גולן הדרי 052-4266969

הכנה ללידה | ייעוץ הנקה | טיפול רגשי CBT